מתעורר לי בבוקר.
סליחה.
מתעוררת לה בבוקר. היא. התינוקת.. אני פוקח עין תורנית: "תחזרי קצת לישון, תני עוד שניה..". לא. היא כבר עירנית, מוכנה לעוד יום מפרך של להתיש את אבא. ככה מתחיל כל בוקר אצלי מאז שהפכתי לאבא במשרה מלאה. מפרגן לאשתי (המדהימה) קריירה, ונשאר עם התינוקת החייכנית המשותפת שלנו. הבעיה היא שלא תמיד היא חייכנית. היא גם לפעמים צווחנית, מטרידה או סתם דבק של אבא.

אז אני אנסה לתאר עבורכם את הנסיונות שלי לשתות כוס של קפה בנחת. לא עוד גישה יומרנית של לקרוא ספר או לנהל שיחת טלפון. רק קפה. מוצר צריחה בסיסי.

AVI_1265.JPG
נשמה של אבא

 

הנה ציפור!

20160308_155846.jpg
כשצריך לעשות הסחת דעת כל האמצעים כשרים כולל בזוקה

אני מנסה להסיח את דעתה במשחק עם בזוקה הכלבה הצנחנית, עם שלל צעצועי התפתחות (ככה קוראים להם. נשבע לכם!), ספרים צבעוניים… לוקח את הקפה המהביל שלי. מריח לגימה ראשונה. והופ. הילדה המתוחכמת מעדיפה לאסוף את ה XBOX שלי ולשחק בכבלים שלו. "חצופה קטנה, זה משחק של אבא, לא של עפרי!" אני נוזף בה והיא מביטה בי בחיוך תמהוני.. היא תהיה שחקנית XBOX מהוללת כשתגדל, אני מנחם את עצמי. הקפה ממתין לי על השולחן.

 

מלחמת התשה

נסיון שני מתחיל במשחק פעיל שלי עם הקטנטונת. אני מעיף אותה באוויר, מדגדג אותה. עושה לה קולות ופרצופים. היא מתגלגלת מצחוק. אולי זה יספק אותה? אני תוהה וניגש לקפה הפושר

AVI_1269.JPG
לא משנה כמה אני מנסה לעייף אותה זה לא הולך

שלי. היא רואה אותי מתרחק ומתחילה לקטר. הקיטור הופך לנהמות (כאלה כמו של דובים, רק שדובים ישנים מדי פעם). אני מרגיע אותה מרחוק. זה לא מספק אותה. היא פוצחת בבכי. "אבא נטש אותי. אני לא עומדת בזה", הבכי שלה אומר לי. "תירגעי, את עוד תרצי שאני איעלם בקרוב מאד… מכיר אתכן, נשים!" אני זורק לעברה. אבל היא בשלה.. ואני לאחר לגימה שהותירה טעם של עוד חוזר למנהלת הקטנה שלי. לא קיבלתי עדיין שחרור.

 

זמן סיגריה?

AVI_0219.JPG
זאת בזוקה

"בואי", אני לוקח אותה לטיול בגינה. "נלך לראות קצת טבע…" ואני אולי אצליח להגניב גם סיגריה עם הקפה הצונן שלי… חולפת לי מחשבה בראש. וזהו. היא חלפה ונעלמה. כי הילדה החליטה שהיא כלב. הולכת ואוספת את כל העצמות של בזוקה ומתחילה לטעום אותן זו אחר זו… "טוב, די!" אני מאבד לרגע קטן מסבלנותי. והיא? נעלבה. אבל ממש. כאילו הרגע נגעתי לה לפחות בשד העדתי. מתחילה לבכות בכי של "איך אתה עושה לי את זה? אתה אבא רע!". אני עוזב את האייס קפה שלי. לוקח את הבובונת מחריבת השמחות בידיים והולך איתה חזרה הביתה.

 

אולי גלישה קצרה?

AVI_0272.JPGמתיישב איתה ליד המחשב. היא מתחילה לחפש עכבר ועוד חוטים ושקעים לדחוף בהם את אצבעותיה הקטנות. האינטרנט איטי ואני כבר על קוצים. כנראה משהו שם דורש טיפול. נזכר במעומעם שהאשה ביקשה שאטפל ואזמין טכנאי. עוד מטלה לצ'קליסט הבלתי נגמר של עקר הבית. שיחת טלפון לבזק? אין מצב שהמנהלת תיתן לי אפילו להתחיל בשיחה. מתיישב איתה ליד תיבת כלי הנגינה. היא מתחילה לתופף בתוף המרים (היא תהיה מתופפת דגולה כמו אבא שלה!) ואני תופס בשניה של הברקה את הסלולרי שלי. נכנס לאתר בזק self service ובתוך כמה דקות מוצא את מבוקשי. מזמין טכנאי ועל הדרך מוודא שכל החשבוניות שולמו.

 

גאה בעצמי! אמנם לא הצלחתי לשתות קפה, אבל לפחות את המטלה של האשה ביצעתי בהצלחה! והי, אפילו שרדתי מסע מפרך עם תינוקת כדי לספר על זה לחבר'ה!

קל, פשוט, יעיל ואם אתם לא מכירים עדיין, תכירו:

https://bmy.bezeq.co.il/?TS011fdeb0_id=3

כבר נרשמתם לבלוג שלי כדי לקבל עידכונים על פוסטים נוספים?
לא? כן? אולי תגיבו כבר?
אההה, יש למטה גם אופציה להגיב. אני אישית לא קורא כלום אבל אם בא לכם…

 

מודעות פרסומת